Articles

למה אין (אין!) ללמד אנגלית בבתי ספר בישראל

By אוגוסט 6, 2019 No Comments

לעיתים נדירות אני כותבת רשימות במקום כתבות, וזו אחת מאותן פעמים נדירות.

זה פשוט מחייב ויהיה בהיר יותר, אם אחלק את הכתבה הזו ל-10 סיבות, ואסדר הכל בצורה של רשימה. אז הנה:

סיבה 1: בתי הספר בישראל אינם מתקדמים מספיק

לא רק שבתי-הספר בישראל מעולם לא זרמו לקראת המאה ה21, הם עדיין לא טבלו את כפות רגליהם במים. יתירה מזאת- הם השאירו את המקום המכובד לו זכו בשנות השישים, אותו מקום שהוביל את הטכניון ואוניברסיטת תל אביב להיות רלוונטיים בעולם, אי-שם מאחור במקום 300. פעם אמנם היו הכיתות מלאות בתלמידים דחוקים אחד לשני ללא מזגן, אבל היה כבוד רב למורה שישב על בימה בחדר מסודר ומקושט, היו הקבצות באנגלית, והמעבר בין הקבצה להקבצה היה קשה. כל זה הוביל את הרמה האקדמית הכללית למעלה, ומי שלא הצליח – התבקש לעזוב כבר בתום כיתה ח׳.

היום המורה נכנס לכיתה מטונפת עם 38 תלמידים אפאתיים, ואין עזרי לימוד בכיתות. יש בתי ספר בהם תלמידים עוברים בקלות וללא מבחן בין הקבצה אחת לשניה ובין יחידות בתיכון, ולכל תלמיד יש הקלות שקוראות בקול גדול לתלמיד: ״אל תתאמץ יותר מדי״. למורה ולתלמידים יש גישה אפסית למחשבים, סרטים ותוכנות לצורך לימוד השפה, ובהשוואה לצורה בה נלמדת השפה האנגלית בארה״ב או באירופה- תהליך הלמידה מספרים מיושנים ולוח לבן עם מרקרים הוא פשוט מגוחך.

סיבה 2: לא נותנים שיעורי בית

חלף עבר לו מישראל עידן שיעורי הבית והתירגול הרציני, אבל אנגלית זו שפה, ובלי להתאמן בבית אי אפשר ללמוד שום שפה שהיא בעולם. מורה שנותן היום שיעורי בית או עבודות בבתי הספר הישראלים נחשב קשה, מוקצה ומוזר, ויזכה לטענות שונות ומשונות מצד תלמידים, הורים, ואפילו רכזי אנגלית. תלמידים מעתיקים עבודות ושיעורים באופן תדיר מחבריהם או מהאינטרנט, והבושה אפילו לא ניכרת על פניהם. באופן כללי הם עובדים למען הציון ולא למען הידע עצמו, ואולי יוצאים מבית הספר בציון סביר, אבל הידע שלהם כלל אינו תואם את הציון שקיבלו.

נכון שאפשר לומר זאת על כל מקצוע שנלמד בבתי הספר, אולם כאשר זה מגיע לשפה זה הולך ככה: או שאתה יודע, או שלא! אתה יכול לנסח איכשהו בצורה מעורפלת כמה גורמים למלחמת העולם השניה, לזכור כמה עובדות חצי נכונות, ואת השאר למצוא בגוגל. בשפה זה שחור ולבן עם מעט מאד אפור באמצע, ואם אתה פותח שיחון זה פשוט אומר שאינך יודע אנגלית. פיריוד.

סיבה 3: שיעורים פרטיים

תלמידים רבים לוקחים שיעורים פרטיים באנגלית ואינם מקשיבים בכיתה למורה משום שהם בטוחים שאחרי הצהריים או לקראת מבחן המורה הפרטי כבר יסדר להם את העניינים. קשה לנהל כיתה אם הרבה מתלמידיה אינם מקשיבים בשיעור, ואינם סומכים על עצמם. משום מה מורים פרטיים מסויימים גם עוזרים לתלמידים בעבודות או יותר נכון- עושים את העבודות עבורם. וכבר נתקלתי בכאלה שעשו הרבה שגיאות בעבודה, משום שחלק גדול מהמורים הפרטיים לאנגלית הם סטודנטים למתמטיקה במכללה הסמוכה, שפשוט רוצים לעשות קצת דמי כיס. הם לא מורים לאנגלית!

סיבה 4: הלמידה נעשית בין כה וכה מחוץ לבית הספר

תלמידים רבים לומדים אנגלית מסרטים, מהאינטרנט ומהבית. הם באים לכיתה עם ידע מסויים באנגלית אבל מתקשים מאד בלימוד מסודר, ובעיקר בדקדוק או הבעה עצמית. הם תחת הרושם שאין להם מה ללמוד עוד, ועסוקים בלהראות שהם יודעים ומבינים. קשה להוציא מהם את השגיאות שרכשו מחוץ לכיתה, ולהעניק להם הרגלי שפה נכונים במקום דחוס ורעשני עם תלמידים שיש ביניהם פער כל כך גדול בידע, ובסיס כל כך רעוע של למידה.

סיבה 5: המילונית

משרד החינוך אישר מילונית לתלמידים, או במילים אחרות- אישר להם לא ללמוד, וללכת לכל מקום עם לחשן צמוד.

אנגלית זה מקצוע שבודק ידע ולא מחשבה עצמית. משום כך כל חומר עזר פתוח הוא בדיחה. במקצוע התנ״ך למשל אפשר לשבת עם ספרים פתוחים, כי ניתן לשאול שאלות שדורשות ניתוח עמוק ומחשבה ולתת ציון על סמך תשובת התלמיד, גם אם הוא הציץ בספר הפתוח. באנגלית לעומת זאת- הדרישה האלמנטארית היא שתדע. את הניתוח תשאיר לעתיד הרחוק בו תלמד את שייקספיר, אם תצטיין בנושא. אם אתה פותח מילונית בכל רגע, זה מראה שאתה יודע משהו? כמובן שלא. מילונית גורמת לתלמיד הממוצע להחליט שלא כדאי להתאמץ וללמוד, והוא אכן מבין את הרמז ואינו מתאמץ ללמוד.

סיבה 6: בזבוז זמן גורם לייאוש ודיפרסיה

משום שבתי -הספר אינם ערוכים להוראת השפה האנגלית, הם בעצם מבזבזים את זמנו היקר של התלמיד. הוא יושב בכיתה במשך שנים, ויוצא החוצה עם גישה שלילית כלפי עצמו והשפה. במילים אחרות: בהוראת נושא בצורה לא נכונה יש נזק יותר מאשר תועלת, כך שמוטב לא להורות נושא זה כלל.

באים אלי כמורה פרטית עשרות תלמידים מאוכזבים, מפוחדים ומיואשים, שבשנות העשרים או השלושים שלהם- בשנים בהן צעירים באמריקה כבר בשלהי הקריירה שלהם- הם קולטים פתאום את חשיבות האנגלית, ופוחדים שלעולם לא יוכלו להיכנס לאוניברסיטה. כשתלמיד לומד שנה אחרי שנה את אותו מקצוע, ועדיין אינו יודע אותו, הוא מפתח פחדים פסיכולוגיים וייאוש, וכלל לא בצדק משום שבתנאים אחרים הוא בעצם היה יכול ללמוד אנגלית בצורה מעולה ובזמן קצר.

פעם לימדתי תלמיד בן שבע לקראת נסיעתו לקנדה עם הוריו. הוא בא רק לארבע שעות בשבוע ובשיעור הראשון לא ידע אפילו את הABC. אחרי ארבעה חודשים בלבד הוא ידע לקרוא ולכתוב באופן שוטף, להבין סיפורים ולענות על שאלות, ולדבר בהווה פשוט והווה ממושך על נושאים יום-יומיים. הוא בעצם הגיע לרמה אליה מגיע תלמיד טוב בבית הספר אחרי ארבע או חמש שנים.

סיבה 7: ומה עם העברית?

חובת בית הספר היא להקנות בראש ובראשונה ידע נרחב בקריאה ובכתיבה של השפה העברית, אבל הרבה תלמידים לא מסוגלים אפילו לכתוב משפט אחד נורמלי בעברית, שלא לדבר על כתיבת חיבורים. האינטרנט מלא בשפה עילגת ובשגיאות כתיב, מתגובות של צופים ביוטיוב ועד פרסומות שנכתבו על ידי ״מקצוענים״ כביכול.

על מה ולמה להקנות שפה שניה, כשהתלמידים עדיין לא בקיאים בשפת האם שלהם? לא קיים בבתי הספר הישראלים שום עידוד לקריאת ספרים, שהם בעצם המקור היעיל ביותר לרכישת שפה נאותה. בארה״ב הספרנית בבית-הספר כבר מזמן איננה יושבת מאחורי שולחן ומחכה בסבלנות לתלמידים שאולי יבואו להחליף ספר פעם בשנה. הספרנים בכל בית ספר ממלכתי (שלא לדבר על פרטי) מרצים לתלמידים לעיתים קרובות על הספרים האחרונים שיצאו לאור או על נושאים מסויימים בספרות, ולאחר ההרצאה כל תלמיד מחליף ספר וקורא אותו בבית. בבית הספר קיימים שיעורי ספריה סדירים בהם הספרנים מציגים ספרים דרך מצגות על הקיר או על ידי הצגת תיאטרון קטנה. יש ערבי ספריה מיוחדים, בהם הורים ותלמידים נכנסים לספריה ללמוד על ספרים ולקראם, או לפגוש סופרים בהרצאות. כשתלמיד מסיים מבחן, בכל מקצוע שהוא, הוא יושב וקורא, ואילו בישראל אחרי מבחן תלמידים יוצאים החוצה ונעלמים להם, או מוציאים את הטלפון שלהם, שדרך אגב בארה״ב – אסור להביאו לבית-הספר.

סיבה 8: זלזול בסיסי

תלמידים רבים מזלזלים במקצוע האנגלית, וקשה להקנות מקצוע שכלפיו חשים זלזול. התלמידים אמנם יודעים שאנגלית היא מאד חשובה והיו רוצים מאד להבין את הסרט שהם צופים בו, אבל ייצר העצלנות מתגבר עליהם בקלות, כי הם אינם מכירים  את נתבכי השפה. הם בטוחים שאם יפסידו שיעור אחד בהיסטוריה, למשל, או לא ינהלו רשימות במחברת הם יהיו אבודים, כי אז לא יבינו את המאורעות הראשונים שגרמו למאורעות שבאו אחריהם. באנגלית לעומת זאת הם מרשים לעצמם להיעדר מהשיעורים כי אינם מכירים בנתבכים הקיימים בלימוד השפה, ולא מבינים שגם באנגלית יש לבנות בסיס טוב כדי להגיע למעלה.

הסיבה שהנתבכים האלה אינם ברורים מספיק היא… האנסינים! משום מה הם החליטו שם למעלה לבדוק את הידע של התלמידים באנגלית בבחינת הבגרות דרך אנסינים. אם התלמיד מחסיר אנסין אחד זה לא אומר שלא יצליח באנסין הבא (ובפרט אם יצטייד במילונית…) וכך שיטה משונה זו יוצרת בתלמיד את האשלייה שהוא עדיין בסדר ולא צריך להתאמץ, גם אם הפסיד כמה שיעורים.

סיבה 9: התלמיד היום אמור להיות אקטיבי

הסיבה הזו קצת דומה לסיבה הראשונה, אבל לא בדיוק. לא רק שבתי הספר בישראל לא מביאים לפני התלמיד והמורה חדרי כיתה מאובזרים היטב וספרים ותוכנות עזר, הם גם נשארו מאחור בעניין ההגדרה הבסיסית של מטרתם בעולם המודרני של היום.

הלמידה היום אינה פאסיבית כל כך כמו שהיתה בעבר ומצריכה יותר שיתוף פעולה מצד התלמיד, אשר אמור להיות אקטיבי. בתי הספר בארה״ב הפכו להיות מקום שמאתגר את התלמיד, והמורים הפכו להיות מדריכים בלבד. למעשה הם כבר לא נקראים teachers אלא facilitators. הם כמו החבר׳ה האלה מיוטיוב שיישבו מולך בסרט ויסבירו לך איך לבנות ערוץ טוב, אבל הם לא יחזיקו לך את היד אחר כך ואם תיכשל – אז זה עליך, לא עליהם!

ומכיוון שזו האמירה של העולם המודרני של היום (״הכל עליך, לא עלי״) אז בבתי הספר בארה״ב החומר ניתן לתלמיד ועליו ללמוד מהתוכנה, מהספרים, ומהרצאות קצרות ומפרוייקטים, ואחר כך לתרגל בעצמו כשהמורה מכוון אותו. המורה אינו עומד ליד לוח עם ספר וקורא ממנו לתלמיד שיושב בצורה פאסיבית וחולם על ארוחת הצהריים, או מפריע למורה ומתלונן עליו. בתי הספר בארה״ב נפטרים מתלמידים מפריעים ומתלוננים. הם אומרים להם ללמוד בבית ולבוא לבחינות אם הם רוצים לקבל דיפלומה. לאף אחד אין זמן שם לשחק משחקים, לצלצל להורים או לשוחח עם המחנכת. הכל בנוי מהר, כי העבודה מרובה והידע עצום.

מי שאינו עומד בקצב -לא יידע שאפליקצית Bit למשל (של בנק הפועלים) עולה כסף, וכספו יילקח ממנו בלי ידיעתו. הוא יחשוב שמה שאומרים בחדשות זה כל האמת כולה ולא יתאמץ לבדוק את הנושא בעוד ערוצים, והוא ישלה את עצמו שיוכל להתקבל לאוניברסיטת הארווארד בלי לדעת אנגלית (כן, באו אלי תלמידים כאלה). יש למישהו זמן ללמד את התלמיד על החיים? לא בעולם המהיר של היום! מורה היום אינו אמור ללמד את החומר האדיר שיש בעולם אלא לעורר את התלמיד להיות אדם חושב, קשוב ואקטיבי ולחפש את הידע בעצמו. עליו גם לדעת היכן לחפשו. (וזה לא בגוגל!)

בקיצור- הספרים והשיטה של לפני חמישים שנה לא תופסים היום ולא מכינים את התלמיד לחיים, לא בשיעורי אנגלית ולא בכלל.

סיבה 10: למה דווקא אנגלית?

יש מקצועות שכלל אינם צריכים להילמד בבית הספר במאה ה21 ויש מקצועות שצריך ללמדם, אך משום מה הם אינם נלמדים כלל בישראל. ביזנס, אמנות, ארכיטקטורה, פוטושופ, איך לערוך אינפורמציה, תזונה ומיחשוב הם מקצועות יותר חשובים, נזקקים ואלמנטאריים מהשפה האנגלית, שלא לדבר על עברית, לשון והיסטוריה של העם היהודי, אותם יש צורך ללמוד באופן מאד עמוק. כל מקצוע שמביא את התלמיד ללמידה על שורשיו ועברו, ולמחשבה פעילה ויצירתית, הוא מקצוע שצריך להילמד בבתי הספר היום, ואנגלית אמורה להיות מקצוע שנלמד בצורה רופפת בלבד לצורך הבנת מיחשוב וספרים בסיסיים, ולא כשפה יום-יומית מדוברת.

את השפה עצמה צריך תלמיד ללמוד בחוץ בצורה פרטית כמו שהוא לומד צרפתית, איטלקית, ערבית או יפנית. לומר שבכל מקום בעולם מדברים אנגלית או שארה״ב היא ארץ חזקה והשפה המדוברת שלה היא אנגלית – זה עדיין לא סיבה מספקת להעדיף וללמד אנגלית בבית הספר הממלכתי ועוד להתנות את ההצלחה בבגרות בקבלת ציון עובר באנגלית. מטרת הלימוד היום במאה ה21 היא ללמד את התלמיד לחשוב וליצור ולא מה לחשוב ומה ליצור, ואנגלית היא לא המקצוע המתאים למטרה זו!

כל עוד בתי הספר בישראל אינם נערכים ללמידה בסגנון מודרני – הוראת השפה האנגלית היא בזבוז זמן. במילים אחרות – בתי הספר הישראלים, עם תכנית הלימודים המיושנת והלא יעילה שלהם, אומרים לתלמיד הממוצע הישראלי F You אבל כמובן שבשביל להבין את זה הוא צריך לדעת אנגלית. איכשהו.

שושנה ברנד